Category Archives:עבודה

נפגעתם בתאונת עבודה? זה מה שעליכם לעשות

במידה ולא עלינו, עברתם תאונת עבודה, חשוב מאוד לבצע את שלבי הפעולה הראשוניים בצורה נכונה ונבונה אשר תחסוך לכם כסף וצרות רבות בהמשך.

מיד לאחר שקרתה התאונה רצוי לפעול על פי מס' כללים מנחים:

א.      להזמין/לנסוע לקבל טיפול רפואי סמוך למועד קרות התאונה.

ב.      במידה והיו עדים לתאונה לרשום את שמם, מספרי ת.ז וטלפונים.

ג.        לנסות ולתעד את מקום האירוע/החפץ הפוגע.

ד.      לדווח למעסיק באופן מידי ולהחתימו על טופס בל250 או לחילופין למלא טופס בל283 במקרה והנפגע הוא עצמאי.

 

שימו לב! מה שתכתבו בטפסים הראשוניים שתמלאו ו/או הפרטים הראשוניים שתיתנו בבית החולים וירשמו יחייבו אתכם בהמשך והם מאוד מאוד חשובים. כל שינוי גירסא שתעשו בהמשך, אפילו שעות בודדות לאחר מכן, עשוי להוות הסיבה שבגללה בסופו של יום לא תזכו לתגמול כלשהו.

ישנה חשיבות רבה לאופן ניסוח הטפסים ותיאור מקרה התאונה בפני הרופאים ו/או במסגרת הטפסים הראשוניים שכן נציגי הביטוח הלאומי ו/או חברות הביטוח השונות יחפשו את הסתירות שבין הגירסאות שנמסרו וימסרו בעתיד ובמידה וימצאו שכאלה הדבר צפוי להערים עליכם קשיים רבים בעתיד.

לאחר שסיימתם לקבל טיפול רפואי ראשוני בבית החולים והוחלט על שחרורכם להמשך מעקב בקופת החולים, עליכם לבקש מהרופא אישור רפואי בעבור ימי מנוחה הנקרא אישור "ימי אי כושר" ולהמשיך ולחדשו לאורך הזמן בקופת החולים.

שימו לב. ככל שהתאונה תוכר כתאונת עבודה, הביטוח הלאומי ישלם לכם 75% משכרכם עד למכסה של 91 יום ממועד התאונה בגין ימי "אי כושר" שתקבלו מהרופא המטפל, וזאת מבלי לפגוע בימי המחלה הצבורים אצל המעסיק.

בכדי לקבל את הפיצוי בעבור ימי אי הכושר, עליכם למלא טופס תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה הנקרא בל211.

לטופס ההודעה על פגיעה בעבודה משמעות אדירה שכן זהו הטופס במסגרתו הביטוח הלאומי מחליט באם לקבל/לא לקבל את גרסתכם או את טענתכם ולאשר או לא לאשר כי המקרה אשר ארע לכם מהווה תאונת עבודה, ולכן חשוב מאוד להיעזר בעורך דין ביטוח לאומי העוסק בתחום ויודע לנסח את הטפסים באופן הנדרש כבר בשלב זה.

במידה והביטוח הלאומי מסיבה כלשהי אינו מכיר במקרה שארע לכם כתאונת עבודה, באפשרותכם לערער לבית הדין לעבודה על ההחלטה בתוך שנה מיום קבלת החלטת הביטוח הלאומי.

במידה והאירוע הוכר כתאונת עבודה (בין אם על ידי הביטוח הלאומי ובין אם על ידי בית הדין לעבודה במסגרת ערעור) ונותרה לכם נכות כלשהי בעקבות תאונת העבודה, מעבר לפיצוי על ימי אי הכושר אותו תקבלו כאמור, תעמוד לרשותכם האפשרות להגיש תביעה לקביעת אחוזי נכות באמצעות טופס תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה הנקרא גם בל200.

לאחר שתמלאו את הטופס ותגישו אותו לביטוח הלאומי תוזמנו לוועדה רפואית אשר תבחן את מצבכם ובהתאם תקבע לכם אחוזי נכות.

על המשמעות הקריטית של הכרה בתאונה כתאונת עבודה ועל אופן חישוב אחוזי הנכות במסגרת תאונת עבודה אל מול נכות כללית אעמוד במסגרת המאמר הבא שיפורסם בנושא.

 

למידע נוסף ניתן ליצור קשר עם עו"ד ניב בדריאן, עורך דין ביטוח לאומי, בעמוד יצירת קשר באתר, או בטלפון 077-7004089.

האמור מובא כשירות לציבור ואינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.

תאונות עבודה - חלק 1

לפני שאפרט כיצד יש להתנהל לאחר אירוע תאונתי שקרה במקום העבודה, ראשית חשוב להבין מה היא למעשה תאונת עבודה.

על פי חוק הביטוח הלאומי, תאונת עבודה מוגדרת כ: "תאונה שארעה תוך כדי ועקב עבודתו של הנפגע אצל מעבידו או מטעמו".

עם השנים, פסיקת בית הדין לעבודה הרחיבה מאוד את הגדרתו של סעיף זה. כך בין היתר במהלך השנים הוכרה כתאונת עבודה פציעה שנגרמה מקפיצה ממקפצה לבריכה במהלך נופש שארגן המעסיק, מחלות שונות שהתפתחו עם השנים, התקפי לב, שבץ מוחי ועוד.

אז מה היא בעצם תאונת עבודה? אנשים רבים מאמינים בכל מיני מיתוסים בכל הנוגע לתאונות עבודה ולעיתים בעקבות זאת אינם ממצים את זכויותיהם אל מול הביטוח הלאומי ומפסידים כספים שמגיעים להם.

ראשית נפריך מספר מיתוסים שגויים:

מיתוס 1: כל פגיעה שקרתה במקום העבודה היא תאונת עבודה.

לא! יתכנו בהחלט פגיעות שקרו במקום העבודה, אשר נגרמו בזמן עבודתו של הנפגע אצל המעביד ולא יוכרו בהכרח כתאונת עבודה.

לדוגמא: מצב בו אדם מותקף על רקע אישי שאינו קשור במקום עבודתו במהלך עבודתו אינה מהווה תאונת עבודה בהכרח.

מיתוס 2: כל פגיעה שאינה במקום העבודה איננה תאונת עבודה.

לא! בהחלט יתכנו מקרים בהם פגיעה שהתרחשה מחוץ למקום העבודה תהווה אף היא תאונת עבודה.

לדוגמא: אדם אשר נקלע לאירוע חריג כלשהו שהביאו לכדי סערת רגשות במקום העבודה, חזר לביתו בסוף יום העבודה ובמהלך הלילה לקה בליבו יתכן מאוד כי יוכר כפגיעה בעבודה.

מיתוס 3: הכרה בפגיעה בעבודה "תדפוק" את המעביד / החברים לעבודה.

לא! המעסיקים שלכם ואתם (או המעסיק עבור עצמו במקרה של עצמאים) משלמים מידי חודש אלפי שקלים לביטוח הלאומי. תשלומים אלו נועדו בכדי להוות "ביטוח" בדיוק למצבים אלו. הכרה בתאונה כתאונת עבודה אינה פוגעת באופן מעשי במעביד ו/או בעובדים נוספים, למעט מקרים חריגים מאוד.

מיתוס 4: רק שכירים יכולים להיות מוכרים כנפגעי עבודה.

לא! בכל הנוגע לנושא תאונות עבודה, בניגוד לנושאים אחרים (ימי מחלה, חופשה, אבטלה וכו') אין שום הבדל בין עצמאי לבין שכיר! גם עצמאי, עם הגשת הטופס המתאים לביטוח הלאומי, בהחלט יכול להיות מוכר כנפגע עבודה ולקבל פיצוי.

מיתוס 5: פציעות שנגרמו עם השנים שלא כתוצאה מאירוע תאונתי נקודתי אינן תאונות עבודה.

לא! בתי הדין לעבודה הכירו עוד לפני שנים רבות בתאוריה שנקראת "מיקרוטראומה" לפיה גם במצבים שבהם לא קרה מקרה תאונתי נקודתי, אדם אשר ביצע פעולות חוזרות ונשנות משך שנים רבות שהביאו לנזק גופני בסופו של יום עשוי להיות מוכר כנפגע עבודה.

 

בכל מקרה, אם עברתם אירוע תאונתי כלשהו, במקום העבודה או מחוצה לו, מומלץ מאוד להיוועץ עם עורך דין לנזיקין המתמחה בתאונות עבודה על מנת למצות את מלוא זכויותיכם.

לפעמים קבלת ייעוץ מעורך דין שמתמחה בתאונות עבודה עשוי להיות לא פחות מדרמטי בעבורכם, שכן לעיתים גם אירועים שאינם נראים לנו כתאונות עבודה עשויים להיות מוכרים כתאונת עבודה.

המשמעות היא לא פחות מדרמטית במקרים מסויימים, כפי שאבהיר במאמר הבא היעסוק בהבדל שבין נכות כתוצאה מתאונת עבודה לבין נכות במסגרת מסלול של נכות כללית.

האמור מובא כשירות לציבור ואינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.

נכתב ע"י ניב בדריאן, עורך דין בנהריה המספק שירות כלל ארצי.

מעסיק מלצרים ומשלם את שכרם באמצעות טיפים? מדובר בעסק יותר יקר ממה שאתה חושב.

עולם המסעדנות הוא עולם מועד לפורענות בכל הנוגע לדיני העבודה.

עורך דין בנהריה

שילוב העובדה לפיה על פי רוב צוותי העובדים במסעדות הינם צעירים וזמניים, יחד עם העובדה שבדרך כלל אותם עובדים מרוויחים סכומי כסף לא מבוטלים באמצעות תשר, "טיפ" בלעז,ישירות מלקוחות המסעדה, מביא לידי כך שבעלי מסעדות רבים מרשים לעצמם "לחפף" ולא להקפיד הקפדה יתרה על יישום חוקי העבודה, אם בכלל.

כך למשל, במקרים רבים נוהג המעסיק להוציא לעובד תלוש שכר "פיקטיביים" בגובה שכר מינימאלי ביותר, רק על מנת לשלם בעבור אותו עובד את דמי הביטוח הלאומי וכיוצא בזה, בעוד אותו עובד למעשה משתכר בכסף מזומן בלבד, ישירות מהתשר אשר משולם על ידי הלקוחות.

במקרים נוספים, חמורים אף הם, לאור העובדה שאותם עובדים לכאורה משתכרים ישירות מתשר שמגיע מהלקוחות (אשר בד"כ מגיע לסכומים לא מבוטלים), מרשים לעצמם המעסיקים שלא לשלם לעובדים דמי הבראה, הפרשות פנסיוניות, דמי נסיעות, ועוד זכויות המגיעות לעובדים על פי דין.

מעבר לעובדה שמעסיק אשר אינו משלם לעובדיו את מלוא זכויותיהם על פי מלוא שכרם, לרבות מתשר, באמצעות תלוש שכר מסודר עובר עבירה חמורה על חוקי העבודה, מדובר אף בסכנה ממשית של מיליוני שקלים, הן כלפי המעסיק והן כלפי העובד.

איך יתכן הדבר אתם שואלים? אמחיש זאת באמצעות תמצית של מקרה אשר הגיע לפתחו של בית המשפט העליון (פעמיים) ונידון בהרכב מורחב של שבעה שופטים.

מקרה שהיה כך היה:

מלצר טוב לב במסעדת "דלי דג" בתל אביב, נשוי ואב לשלושה ילדים, שהה בחוף הים עם משפחתו.
בעת שהבחין בנערים צעירים במצוקה בלב ים, נכנס למים וניסה לסייעם אך למרבה הצער טבע בעצמו ונפטר.
משעה שנפטר תוך כדי פעולת התנדבות, הגישה רעייתו תביעה לקבלת קצבת תלויים למוסד לביטוח לאומי. אלא מהי? על פי תלושי השכר (על פיהם נערך חישוב ומשולמת קצבת תלויים בהתאם לחוק הביטוח הלאומי) השתכר המלצר משכורת ממוצעת של כ-2,600 ₪ בלבד, בעוד בפועל, שכרו הממוצע,אשר היה מורכב רובו ככולו מתשר, עמד על כ-10,000 ₪(!).

חרף מלחמתו של הביטוח הלאומי, הכריע בסופו של יום בית המשפט העליון כי קצבת התלויים לה תהא זכאית אלמנת המלצר המנוח, תחושב על פי מלוא שכרו, קרי 10,000 ₪.

ומה כל זה רלוונטי למעסיקים?

ובכן, מאחר והמעסיק הוא האחראי על דיווח שכרו של העובד לביטוח הלאומי והוא אשר משלם בעבורו את דמי הביטוח הלאומי, במקרים רבים יהא זכאי הביטוח הלאומי "לחזור" אל המעסיק בדרישה לשלם את החלק היחסי בגין קצבת תלויים/נכות מעבודה שתשולם לעובד אשר נפגע בגין שכר שלא דווח, וכל זאת מאחר ואותו מעסיק "חסך" כמה מאות שקלים ולא דיווח על שכרו של העובד באופן הנדרש.

מצב דומה הוא כאשר המעסיק אינו מפריש כראוי או אינו מפריש בכלל לעובד כספים עבור פנסיה, אשר אחד מרכיביה הינו אובדן כושר עבודה/מוות, כאשר חס וחלילה קורה מקרה ביטוחי, יאלץ המעסיק לשאת בעלויות של מאות אלפי שקלים, שוב, כתוצאה מ"חסכון" של מאות שקלים בחודש.

מעסיקים יקרים,
עשו לעצמכם טובה, התייעצו עם עורך דין לדיני עבודה וודאו כי אתם משלמים לעובדיכם את כל הדרישות על פי חוק. מעסיק שלא ינהג באופן הראוי, מעבר לכך שהוא פועל באופן לא חוקי ולעיתים אף פלילי, פשוט לוקח סיכון שעלול בבוא היום להביא לקריסת עסקיו.

האמור מובא כשירות לציבור ואינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.

נכתב ע"י ניב בדריאן, עורך דין בנהריה המספק שירות כלל ארצי.