s

Tag Archives: עורך דין בנהריה

נפגעתם בתאונת עבודה? זה מה שעליכם לעשות

במידה ולא עלינו, עברתם תאונת עבודה, חשוב מאוד לבצע את שלבי הפעולה הראשוניים בצורה נכונה ונבונה אשר תחסוך לכם כסף וצרות רבות בהמשך.

מיד לאחר שקרתה התאונה רצוי לפעול על פי מס' כללים מנחים:

א.      להזמין/לנסוע לקבל טיפול רפואי סמוך למועד קרות התאונה.

ב.      במידה והיו עדים לתאונה לרשום את שמם, מספרי ת.ז וטלפונים.

ג.        לנסות ולתעד את מקום האירוע/החפץ הפוגע.

ד.      לדווח למעסיק באופן מידי ולהחתימו על טופס בל250 או לחילופין למלא טופס בל283 במקרה והנפגע הוא עצמאי.

 

שימו לב! מה שתכתבו בטפסים הראשוניים שתמלאו ו/או הפרטים הראשוניים שתיתנו בבית החולים וירשמו יחייבו אתכם בהמשך והם מאוד מאוד חשובים. כל שינוי גירסא שתעשו בהמשך, אפילו שעות בודדות לאחר מכן, עשוי להוות הסיבה שבגללה בסופו של יום לא תזכו לתגמול כלשהו.

ישנה חשיבות רבה לאופן ניסוח הטפסים ותיאור מקרה התאונה בפני הרופאים ו/או במסגרת הטפסים הראשוניים שכן נציגי הביטוח הלאומי ו/או חברות הביטוח השונות יחפשו את הסתירות שבין הגירסאות שנמסרו וימסרו בעתיד ובמידה וימצאו שכאלה הדבר צפוי להערים עליכם קשיים רבים בעתיד.

לאחר שסיימתם לקבל טיפול רפואי ראשוני בבית החולים והוחלט על שחרורכם להמשך מעקב בקופת החולים, עליכם לבקש מהרופא אישור רפואי בעבור ימי מנוחה הנקרא אישור "ימי אי כושר" ולהמשיך ולחדשו לאורך הזמן בקופת החולים.

שימו לב. ככל שהתאונה תוכר כתאונת עבודה, הביטוח הלאומי ישלם לכם 75% משכרכם עד למכסה של 91 יום ממועד התאונה בגין ימי "אי כושר" שתקבלו מהרופא המטפל, וזאת מבלי לפגוע בימי המחלה הצבורים אצל המעסיק.

בכדי לקבל את הפיצוי בעבור ימי אי הכושר, עליכם למלא טופס תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה הנקרא בל211.

לטופס ההודעה על פגיעה בעבודה משמעות אדירה שכן זהו הטופס במסגרתו הביטוח הלאומי מחליט באם לקבל/לא לקבל את גרסתכם או את טענתכם ולאשר או לא לאשר כי המקרה אשר ארע לכם מהווה תאונת עבודה, ולכן חשוב מאוד להיעזר בעורך דין ביטוח לאומי העוסק בתחום ויודע לנסח את הטפסים באופן הנדרש כבר בשלב זה.

במידה והביטוח הלאומי מסיבה כלשהי אינו מכיר במקרה שארע לכם כתאונת עבודה, באפשרותכם לערער לבית הדין לעבודה על ההחלטה בתוך שנה מיום קבלת החלטת הביטוח הלאומי.

במידה והאירוע הוכר כתאונת עבודה (בין אם על ידי הביטוח הלאומי ובין אם על ידי בית הדין לעבודה במסגרת ערעור) ונותרה לכם נכות כלשהי בעקבות תאונת העבודה, מעבר לפיצוי על ימי אי הכושר אותו תקבלו כאמור, תעמוד לרשותכם האפשרות להגיש תביעה לקביעת אחוזי נכות באמצעות טופס תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה הנקרא גם בל200.

לאחר שתמלאו את הטופס ותגישו אותו לביטוח הלאומי תוזמנו לוועדה רפואית אשר תבחן את מצבכם ובהתאם תקבע לכם אחוזי נכות.

על המשמעות הקריטית של הכרה בתאונה כתאונת עבודה ועל אופן חישוב אחוזי הנכות במסגרת תאונת עבודה אל מול נכות כללית אעמוד במסגרת המאמר הבא שיפורסם בנושא.

 

למידע נוסף ניתן ליצור קשר עם עו"ד ניב בדריאן, עורך דין ביטוח לאומי, בעמוד יצירת קשר באתר, או בטלפון 077-7004089.

האמור מובא כשירות לציבור ואינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.

תאונות עבודה - חלק 1

לפני שאפרט כיצד יש להתנהל לאחר אירוע תאונתי שקרה במקום העבודה, ראשית חשוב להבין מה היא למעשה תאונת עבודה.

על פי חוק הביטוח הלאומי, תאונת עבודה מוגדרת כ: "תאונה שארעה תוך כדי ועקב עבודתו של הנפגע אצל מעבידו או מטעמו".

עם השנים, פסיקת בית הדין לעבודה הרחיבה מאוד את הגדרתו של סעיף זה. כך בין היתר במהלך השנים הוכרה כתאונת עבודה פציעה שנגרמה מקפיצה ממקפצה לבריכה במהלך נופש שארגן המעסיק, מחלות שונות שהתפתחו עם השנים, התקפי לב, שבץ מוחי ועוד.

אז מה היא בעצם תאונת עבודה? אנשים רבים מאמינים בכל מיני מיתוסים בכל הנוגע לתאונות עבודה ולעיתים בעקבות זאת אינם ממצים את זכויותיהם אל מול הביטוח הלאומי ומפסידים כספים שמגיעים להם.

ראשית נפריך מספר מיתוסים שגויים:

מיתוס 1: כל פגיעה שקרתה במקום העבודה היא תאונת עבודה.

לא! יתכנו בהחלט פגיעות שקרו במקום העבודה, אשר נגרמו בזמן עבודתו של הנפגע אצל המעביד ולא יוכרו בהכרח כתאונת עבודה.

לדוגמא: מצב בו אדם מותקף על רקע אישי שאינו קשור במקום עבודתו במהלך עבודתו אינה מהווה תאונת עבודה בהכרח.

מיתוס 2: כל פגיעה שאינה במקום העבודה איננה תאונת עבודה.

לא! בהחלט יתכנו מקרים בהם פגיעה שהתרחשה מחוץ למקום העבודה תהווה אף היא תאונת עבודה.

לדוגמא: אדם אשר נקלע לאירוע חריג כלשהו שהביאו לכדי סערת רגשות במקום העבודה, חזר לביתו בסוף יום העבודה ובמהלך הלילה לקה בליבו יתכן מאוד כי יוכר כפגיעה בעבודה.

מיתוס 3: הכרה בפגיעה בעבודה "תדפוק" את המעביד / החברים לעבודה.

לא! המעסיקים שלכם ואתם (או המעסיק עבור עצמו במקרה של עצמאים) משלמים מידי חודש אלפי שקלים לביטוח הלאומי. תשלומים אלו נועדו בכדי להוות "ביטוח" בדיוק למצבים אלו. הכרה בתאונה כתאונת עבודה אינה פוגעת באופן מעשי במעביד ו/או בעובדים נוספים, למעט מקרים חריגים מאוד.

מיתוס 4: רק שכירים יכולים להיות מוכרים כנפגעי עבודה.

לא! בכל הנוגע לנושא תאונות עבודה, בניגוד לנושאים אחרים (ימי מחלה, חופשה, אבטלה וכו') אין שום הבדל בין עצמאי לבין שכיר! גם עצמאי, עם הגשת הטופס המתאים לביטוח הלאומי, בהחלט יכול להיות מוכר כנפגע עבודה ולקבל פיצוי.

מיתוס 5: פציעות שנגרמו עם השנים שלא כתוצאה מאירוע תאונתי נקודתי אינן תאונות עבודה.

לא! בתי הדין לעבודה הכירו עוד לפני שנים רבות בתאוריה שנקראת "מיקרוטראומה" לפיה גם במצבים שבהם לא קרה מקרה תאונתי נקודתי, אדם אשר ביצע פעולות חוזרות ונשנות משך שנים רבות שהביאו לנזק גופני בסופו של יום עשוי להיות מוכר כנפגע עבודה.

 

בכל מקרה, אם עברתם אירוע תאונתי כלשהו, במקום העבודה או מחוצה לו, מומלץ מאוד להיוועץ עם עורך דין לנזיקין המתמחה בתאונות עבודה על מנת למצות את מלוא זכויותיכם.

לפעמים קבלת ייעוץ מעורך דין שמתמחה בתאונות עבודה עשוי להיות לא פחות מדרמטי בעבורכם, שכן לעיתים גם אירועים שאינם נראים לנו כתאונות עבודה עשויים להיות מוכרים כתאונת עבודה.

המשמעות היא לא פחות מדרמטית במקרים מסויימים, כפי שאבהיר במאמר הבא היעסוק בהבדל שבין נכות כתוצאה מתאונת עבודה לבין נכות במסגרת מסלול של נכות כללית.

האמור מובא כשירות לציבור ואינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.

נכתב ע"י ניב בדריאן, עורך דין בנהריה המספק שירות כלל ארצי.

מעסיק מלצרים ומשלם את שכרם באמצעות טיפים? מדובר בעסק יותר יקר ממה שאתה חושב.

עולם המסעדנות הוא עולם מועד לפורענות בכל הנוגע לדיני העבודה.

עורך דין בנהריה

שילוב העובדה לפיה על פי רוב צוותי העובדים במסעדות הינם צעירים וזמניים, יחד עם העובדה שבדרך כלל אותם עובדים מרוויחים סכומי כסף לא מבוטלים באמצעות תשר, "טיפ" בלעז,ישירות מלקוחות המסעדה, מביא לידי כך שבעלי מסעדות רבים מרשים לעצמם "לחפף" ולא להקפיד הקפדה יתרה על יישום חוקי העבודה, אם בכלל.

כך למשל, במקרים רבים נוהג המעסיק להוציא לעובד תלוש שכר "פיקטיביים" בגובה שכר מינימאלי ביותר, רק על מנת לשלם בעבור אותו עובד את דמי הביטוח הלאומי וכיוצא בזה, בעוד אותו עובד למעשה משתכר בכסף מזומן בלבד, ישירות מהתשר אשר משולם על ידי הלקוחות.

במקרים נוספים, חמורים אף הם, לאור העובדה שאותם עובדים לכאורה משתכרים ישירות מתשר שמגיע מהלקוחות (אשר בד"כ מגיע לסכומים לא מבוטלים), מרשים לעצמם המעסיקים שלא לשלם לעובדים דמי הבראה, הפרשות פנסיוניות, דמי נסיעות, ועוד זכויות המגיעות לעובדים על פי דין.

מעבר לעובדה שמעסיק אשר אינו משלם לעובדיו את מלוא זכויותיהם על פי מלוא שכרם, לרבות מתשר, באמצעות תלוש שכר מסודר עובר עבירה חמורה על חוקי העבודה, מדובר אף בסכנה ממשית של מיליוני שקלים, הן כלפי המעסיק והן כלפי העובד.

איך יתכן הדבר אתם שואלים? אמחיש זאת באמצעות תמצית של מקרה אשר הגיע לפתחו של בית המשפט העליון (פעמיים) ונידון בהרכב מורחב של שבעה שופטים.

מקרה שהיה כך היה:

מלצר טוב לב במסעדת "דלי דג" בתל אביב, נשוי ואב לשלושה ילדים, שהה בחוף הים עם משפחתו.
בעת שהבחין בנערים צעירים במצוקה בלב ים, נכנס למים וניסה לסייעם אך למרבה הצער טבע בעצמו ונפטר.
משעה שנפטר תוך כדי פעולת התנדבות, הגישה רעייתו תביעה לקבלת קצבת תלויים למוסד לביטוח לאומי. אלא מהי? על פי תלושי השכר (על פיהם נערך חישוב ומשולמת קצבת תלויים בהתאם לחוק הביטוח הלאומי) השתכר המלצר משכורת ממוצעת של כ-2,600 ₪ בלבד, בעוד בפועל, שכרו הממוצע,אשר היה מורכב רובו ככולו מתשר, עמד על כ-10,000 ₪(!).

חרף מלחמתו של הביטוח הלאומי, הכריע בסופו של יום בית המשפט העליון כי קצבת התלויים לה תהא זכאית אלמנת המלצר המנוח, תחושב על פי מלוא שכרו, קרי 10,000 ₪.

ומה כל זה רלוונטי למעסיקים?

ובכן, מאחר והמעסיק הוא האחראי על דיווח שכרו של העובד לביטוח הלאומי והוא אשר משלם בעבורו את דמי הביטוח הלאומי, במקרים רבים יהא זכאי הביטוח הלאומי "לחזור" אל המעסיק בדרישה לשלם את החלק היחסי בגין קצבת תלויים/נכות מעבודה שתשולם לעובד אשר נפגע בגין שכר שלא דווח, וכל זאת מאחר ואותו מעסיק "חסך" כמה מאות שקלים ולא דיווח על שכרו של העובד באופן הנדרש.

מצב דומה הוא כאשר המעסיק אינו מפריש כראוי או אינו מפריש בכלל לעובד כספים עבור פנסיה, אשר אחד מרכיביה הינו אובדן כושר עבודה/מוות, כאשר חס וחלילה קורה מקרה ביטוחי, יאלץ המעסיק לשאת בעלויות של מאות אלפי שקלים, שוב, כתוצאה מ"חסכון" של מאות שקלים בחודש.

מעסיקים יקרים,
עשו לעצמכם טובה, התייעצו עם עורך דין לדיני עבודה וודאו כי אתם משלמים לעובדיכם את כל הדרישות על פי חוק. מעסיק שלא ינהג באופן הראוי, מעבר לכך שהוא פועל באופן לא חוקי ולעיתים אף פלילי, פשוט לוקח סיכון שעלול בבוא היום להביא לקריסת עסקיו.

האמור מובא כשירות לציבור ואינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.

נכתב ע"י ניב בדריאן, עורך דין בנהריה המספק שירות כלל ארצי.

המדריך לנפגע בתאונת דרכים – חלק 2

בהמשך לחלק 1, להלן יפורטו השלבים הראשוניים שיש לנקוט מיד לאחר אירוע תאונת דרכים בכדי לעזור לעצמכם למצות את מלוא זכויותיכם.

חשוב להדגיש כי מדובר בהוראות כלליות בלבד, ובכל מקרה בו חס וחלילה אדם מעורב בתאונת דרכים מומלץ לפנות בהקדם לעורך דין העוסק בנזקי גוף ותאונות דרכים על מנת לקבל הנחיות ולפעול בצורה נכונה.

 

שלב ראשון – צילום זירת האירוע וקבלת פרטי הנהגים המעורבים ועדים

ראשית יש לרשום את כל פרטי הנהגים המעורבים וכן כל מי שהיה בסמוך למקום התאונה וראה אותה (שם מלא, טלפון, תעודת זהות, מספר רכב, סוג רכב, חברת ביטוח, סוכן ביטוח).

לאחר מכן מומלץ לצלם את זירת האירוע בכמה שיותר זוויות.

 

שלב שני – קבלת טיפול רפואי מיידי

כאשר עוברים תאונת דרכים, מסיבות פיזיולוגיות, לעיתים גופינו לא מרגיש בין רגע את הכאבים והזעזוע שספג בעקבות התאונה, אף אם מדובר בפגיעות חמורות ביותר.

לעיתים קרובות אנשים עושים טעות ולא פונים באופן מידי לטיפול רפואי אלא חוזרים לביתם ורק לאחר מספר שעות, או לעיתים אף מספר ימים, לאחר שהם חשים בכאבים, מגיעים לקבל טיפול רפואי.

ככל שלא תפנו לקבל טיפול רפואי ראשוני אשר יאבחן את הנזק שנגרם לכן כתוצאה מתאונת הדרכים עשוי הדבר להקשות מאוד על תביעתכם שכן למעשה לאור הזמן שחלף ממועד התאונה ועד לדיווח חברת הביטוח תטען כי לא ניתן לקבוע שהנזק שנגרם לכן אכן נגרם כתוצאה מתאונת הדרכים או שמא הוא נגרם מסיבות אחרות שקרו לאחר תאונת הדרכים.

לכן, מיד לאחר תאונת דרכים פנו באופן מידי לטיפול רפואי בבית החולים (אם הגיע אמבולנס למקום מומלץ מאוד להתפנות על ידי האמבולנס) על מנת להיבדק ולקבל טיפול רפואי ראשוני.

 

שלב שלישי – בית החולים

חשוב מאוד לציין בבית החולים את הסיבה שבגללה הגעתם (תאונת דרכים) וכן לציין במידה והתאונה קרתה בדרככם לעבודה או בחזרה מהעבודה (על משמעות זו אעמוד במסגרת מאמר נפרד בהמשך).

מעבר לכך, חשוב מאוד לתאר בפני הרופאים לפרטי פרטים בדיוק אילו כאבים ותחושות אתם חווים, שכן השמטה של פרטים אלו עשויה בהמשך לעמוד לכם לרועץ במידה ותאובחנו כסובלים מבעיה מסוימת אשר תסמיניה לא קיבלו ביטוי ראוי במסגרת הדו"ח הרפואי הראשוני.

שימו לב, רופאים רבים נוטים "להשמיט" פרטים מהסיפור או מתיאור הכאבים והתחושות ולכן בטרם עזיבתכם את בית החולים חשוב מאוד לבדוק את הרשומה הרפואית ולבדוק שתלונותיכם ותיאור התאונה נרשמו במדויק כפי שתיארתם אותן. ככל שהדבר לא נעשה כראוי, הסבו את תשומת ליבו של הרופא ובקשו לתקן את הרישום עוד בטרם עזיבתכם את שטח בית החולים.

 

שלב רביעי – קבלת אישור משטרה

לאחר ששוחררתם מבית החולים עליכם להגיע לאחת מתחנות משטרת התנועה של משטרת ישראל על מנת לדווח על אירוע תאונת הדרכים. קיימת חובה לקבל אישור משטרה לאירוע שכן לולא אישר זה לא תעמוד באפשרותכם הזכות לקבל פיצוי מחברת הביטוח.

חשוב מאוד לוודא כי הפרטים עליהם אתם מדווחים זהים לפרטים אשר דווחו על ידכם בבית החולים על מנת שלא ימצאו סתירות בין הגרסאות עליהן דיווחתם.

אישור המשטרה ישלח לידכם תוך מס' ימים או שבועות באמצעות הדואר או באופן אחר.

 

שלב חמישי – המשך מעקב וקבלת טיפול רפואי בקופת החולים

חברת הביטוח המבטחת את רכבכם מכסה את אובדן השתכרותכם כתוצאה מאובדן כושר עבודתכם. משכך, חשוב כי כל יום בו אתם נמצאים במנוחה בבית יגובה באישור מחלה רפואי מטעם רופא המשפחה או רופא מומחה אליו תשלחו להיבדק.

מעבר לכך, חשוב כי בתקופת המחלה כל תלונותיכם ירשמו ברשומות הרפואיות ועל כן וודאו כי דבריכם נרשמים על ידי הרופאים המטפלים ומצבכם הרפואי מתועד באופן ראוי.

בנוסף לכך, חשוב מאוד לשתף פעולה עם המלצות הרופאים בין אם באמצעות רכישת תרופות המרשם אשר הונפקו לכם, הגעה לטיפולי פיזיותרפיה או כל טיפול אחר אליו תשלחו ועוד.

 

שלב שישי – שמירת מסמכים מקוריים

הכינו לכם תיקייה ובה שמרו מכל משמר את כל הקבלות המקוריות בעבור כספים שהוצאתם (נסיעות לטיפולים רפואיים, חניות בבתי החולים, רכישת תרופות, תשלום עבור שירותים רפואיים, תשלום למגן דוד אדום, תשלום בעבור עזרת צד שלישי שנזקקתם לה בעקבות התאונה וכיוצא בזה).

כמו כן שמרו באותה תיקייה את מלוא הדוחות והנתונים הרפואיים המקוריים (אישורי המחלה, צילומים ובדיקות שנערכו, מרשמי תרופות, הפניות, דו"ח חדר המיון וכיוצא בזה)

 

חשוב מאוד – לא להתנהל לבדכם אל מול חברת הביטוח!

למעשה ההמלצה הכי חשובה היא לפנות לעורך דין המתמחה בתאונות דרכים כבר בשלב הראשוני, מיד לאחר קרות התאונה, שכן כל מקרה הינו לגופו וחשוב לקבל הדרכה מקצועית כל שלב ושלב.

יחד עם זאת, גם אם טרם פניתם לעורך דין העוסק בתחום חשוב לא לשוחח עם שום חוקר או נציג מטעם חברת הביטוח ולא לחתום על שום מסמך בטרם היוועצות עם עורך דין הבקיא בתחום אשר ידע להכווין אתכם כראוי.

חברות הביטוח משלמות עשרות אלפי שקלים לחוקרים מטעמם בניסיון למזער את נזקיהן באמצעות מידע שאותו חוקר ינסה לדלות מכם על מנת להכשילכם ולכן חשוב מאוד להיות ערים לכך ולא לסייע להם לעשות זאת.

 

האמור מובא כשירות לציבור ואינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום

המאמר נכתב בידי ניב בדריאן , עורך דין בנהריה והסביבה

המדריך לנפגע בתאונת דרכים – חלק 1

בעקבות לקוחות שמגיעים אלי מאוכזבים לאחר שעברו תאונת דרכים ואומרים לי: "אני הייתי אשם בתאונה אז אי אפשר לתבוע", החלטתי לכתוב מספר דברי הסבר על מנת להבהיר את זכויותיו של נפגע תאונת הדרכים ואת החשיבות בקבלת ייעוץ וסיוע מעורך דין העוסק בתחום.

למרבה הצער, על אף שכל אחד מאתנו משלם מידי שנה אלפי שקלים על מנת לבטח את עצמו ואת רכבו, אנשים רבים כלל אינם יודעים מה הם זכויותיהם במועד קרות אירוע תאונת הדרכים.

ראשית יש לעשות סדר ולהבהיר את שלושת סוגי הפגיעות הנגרמות (בד"כ) כאשר מתרחשת תאונת דרכים:

א.      נזקי הרכב הפוגע

ב.      נזקי רכב נפגע ו/או רכוש אחר שנפגע

ג.        נזקי גוף (נהגים, נוסעי הרכבים והולכי רגל)

במאמר זה אתייחס לביטוח חובה בלבד, הוא הביטוח המכסה את הנהגים, נוסעי הרכב וכן צדדים שלישיים אשר נפגעו בתאונת הדרכים בגין נזקי גוף שנגרמו כתוצאה מתאונת הדרכים.

בניגוד לשאר ביטוחי הרכב (מקיף, צד ג') עליהם ארחיב בהזדמנות אחרת, ביטוח חובה, כשמו כן הוא, ביטוח אשר כל רכב במדינת ישראל מחויב על פי חוק להחזיק בו.

ביטוח החובה נועד כדי לפצות נפגעי תאונות דרכים אשר היו מעורבים בתאונה עם הרכב המבוטח, וזאת ללא כל קשר לאשמה או חוסר אשמה בתאונה.

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 מטיל אחריות מוחלטת לפיצוי עבור נזקי הגוף שנגרמו כתוצאה מתאונת הדרכים על חברת הביטוח המבטחת במסגרת ביטוח חובה.

משמעות הדברים היא עצומה שכן בניגוד לכל אירוע תאונתי אחר, בו על הנפגע להוכיח חבות של הצד הפוגע כלפי האירוע התאונתי (סיבה בגינה אחראי אותו גורם כלפי הנפגע, במקום אירוע בין אם מכוח רשלנות ובין אם מכל עוולה נזיקית אחרת) במקרה של תאונת דרכים זה כלל לא משנה מי "אשם" בתאונה, ואם יש אשם בכלל.

להכרעה בדבר הגדרת אירוע כ"תאונת דרכים" קיימת חשיבות רבה אשר לעיתים מהווה את ההבדל המעשי בין פיצוי בשווי מאות אלפי שקלים לבין שום פיצוי, ולהלן מספר דוגמאות:

אדם הסוגר על ידו את דלת הרכב או דלת תא המטען וגורם לנזקים קשים לידו.

אדם היוצא מרכבו ותוך כדי מועד ונפגע באופן קשה.

אדם שפורק סחורה מרכב ותוך כדי נפגע.

האם לטעמכם מקרים שונים אלו מהווים תאונת דרכים? התשובה איננה חד משמעית. ניהול נכון של תיק מסוג זה על ידי עורך דין העוסק בתחום עשוי להביא להכרעה כי אכן מדובר בתאונת דרכים, הכרעה משמעותית ביותר שכן במקרים אלו קיים קושי רב להראות חבות מצד גורם שלישי כלשהו לנזק שנגרם, וללא גורם שכזה כאמור – אין פיצוי.

באמצעות טיפול נכון ניתן יהיה להוכיח כי האירוע מהווה למעשה "תאונת דרכים", ומכאן הרי שזה כלל לא משנה אם הייתה רשלנות או לא, שכן חברת הביטוח של אותו רכב תישא במלוא נזקיו של הנפגע לאור האחריות המוחלטת שלה בכל מקרה, וזאת בניגוד למצב ההפוך בו הנפגע יוותר אל מול שוקת שבורה מבלי כל גורם ממנו יוכל לתבוע את נזקיו.

מבחינה כספית משמעות ההכרה באירוע כתאונת דרכים היא ההבדל בין שום פיצוי לבין פיצוי שעשוי להגיע עד לכדי מאות אלפי שקלים.

 

בשבוע הבא אעמוד על האופן שבו רצוי לפעול לאחר תאונת דרכים, משלב התאונה ועד לשלב הגשת תביעה כנגד חברת הביטוח.

 

האמור מובא כשירות לציבור ואינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום

המאמר נכתב בידי ניב בדריאן , עורך דין בנהריה והסביבה

להתחתן בראש שקט

מתחתנים? עושים בר/בת מצווה לילדים? חוגגים אירוע חשוב? שימו לב.

שלהי הקיץ ותקופת החגים שבאים עלינו לטובה נחשבת לתקופת השיא בכל הנוגע לאירועי שמחות.

בין אם מדובר בחתונה, ברית, בר מצווה או כל אירוע אחר, חשוב לזכור כי מדובר בערב החשוב בחיי בעלי השמחה (עד לאותה עת לכל הפחות), ערב בו תשקיעו את מיטב כספכם וזמנכם, ועל כן חשוב שאתם, בעלי השמחה, תשימו מספר דגשים בטרם תחליטו באיזה אולם יערך האירוע בכדי לא להפוך את השמחה לעצב ולמנוע עוגמת נפש.

להלן הסבר קצר על התנאים הנדרשים וכן מספר דגשים שיש לתת עליהם את הדעת לפני ההחלטה הגורלית.

לצורך שימוש חוקי במבנה כאולם אירועים נדרשים בדרך כלל מספר תנאים חוקיים עיקריים:

היתר בנייה:

אולמות אירועים רבים נבנים על שטח חקלאי ו/או מבנים תעשייתיים שונים למיניהם אשר כלל לא יועדו לשמש כאולמות אירועים.

חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 קובע כי על אולם אירועים לקבל היתר בנייה מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה כאולם אירועים על מנת שיוכל לשמש ככזה.

היתר שימוש:

מאחר וחלק מאולמות האירועים הוקמו על בסיסו של נכס קודם שהיה בשטח, אשר נבנה על פי היתר בנייה שאינו היתר לבניית אולם אירועים, נדרש האולם לקבל היתר לשימוש חורג מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

רישיון עסק:

בנוסף להיתרים האמורים לעיל אשר ניתנים על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, אולמות אירועים מחויבים להחזיק ברישיון עסק בתוקף על פי חוק רישוי עסקים, תש"ח 1968, אשר ניתן על ידי העירייה שבשטחה מצוי הנכס.

משמעות הפעלת אולם ללא היתר ו/או רישיון עסק:

רישיון עסק בתוקף מבטיח כי האולם עבר בדיקה קפדנית וקיבל אישור לפעול ממשטרת ישראל, שירותי הכבאות, משרד הבריאות, המשרד לאיכות הסביבה ועוד.

בשלושת המקרים, העיקרון הוא אותו עיקרון. על מנת לקבל את ההיתרים נדרש האולם לערוך בקשה מסודרת אשר נערכת על ידי אדריכל ומהנדס מטעמו ומועברת לאישורה של הוועדה המקומית לתכנון ובניה אשר בשטחה מצוי האולם. אותה בקשה נבדקת בקפידה ובדקדוק רב על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, אשר בסופו של יום מנפיקה את ההיתר ככל שמצאה כי המבנה ראוי ובטיחותי.

חשוב להדגיש. אולם אשר אינו מחזיק בהיתר בינוי או היתר שימוש וברישיון עסק בתוקף מעמיד אתכם ואת אורחיכם בסכנה בטיחותית ממשית.

למרבה הצער, מאחר והשגת רישיון עסק והיתרים לאולמות אירועים הינן משימות לא פשוטות בלשון המעטה, לא מעט אולמות בוחרים "לוותר על התענוג" ולפעול באופן בלתי חוקי ללא רישיון ו/או היתרים נדרשים.

למותר לציין כי הפעלת אולם אירועים ללא רישיון עסק ו/או היתר מעבר להיותה עבירה פלילית, מעמידה אתכם ואת אורחיכם בסכנה תברואתית ובטיחותית ממשית.

מעבר לכך, מאחר ואי החזקת רישיון עסק והיתרים נדרשים הינה עבירה פלילית, בכל רגע נתון עשוי בית המשפט להורות על סגירת אולם האירועים והשבתתו על אתר, גם אם מדובר ביום שמחתכם, מצב שלבטח אינכם מעוניינים להיקלע אליו.

ביטוח מתאים בתוקף:

צפיפות, ריקודים, קפיצות והשתוללויות כאשר הכל מעורבב עם אלכוהול הינן "מתכון בטוח" לפציעות ופגיעות. מאחר ואירועי שמחות מועדים לפורענות, קיימת חשיבות רבה לביטוח המכסה נזקים כלפי צדדי ג', ובמקרה שלכם – האורחים שלכם ואתם.

הפעלת אולם בהיעדר ביטוח מתאים:

במידה וחס וחלילה אתם או אחד מאורחי האירוע שלכם יפצע כתוצאה מרשלנותו של אולם האירועים, קיומו של ביטוח מתאים, הכולל כיסוי נזקים כלפי צדדי ג', מבטיח כי אותו אדם יוכל לתבוע ולהיפרע מחברת הביטוח המבטחת את אולם האירועים, וזאת מבלי להיות תלוי ביכולת הפירעון של אולם האירועים עצמו.

חשוב להדגיש כי העובדה שאין לאולם ביטוח אינה שוללת מהנפגע את הזכות לתבוע את האולם ככל שהאולם התרשל באופן אשר גרם לו לנזק כלשהו, אלא שאולמות אירועים על פי רוב הינם חברות בע"מ בעלות אישיות משפטית נפרדת מבעליהם, אשר עשויות לרדת מנכסיהם בנקל ולהפוך לחדלות פירעון, ומכאן החשיבות הגדולה של כיסוי ביטוחי המהווה "כיס עמוק", שכן יתכן מאוד שבבוא היום לא יוכל (או לא ירצה) אולם האירועים לשלם לכם בעבור הנזקים שנגרמו.

לסיכום:

באפשרותכם לבצע בדיקה מקדמית מהירה באתר משרד הפנים בו מצויה רשימה של גני אירועים הפועלים ללא היתר בניה ו/או שימוש ולוודא כי האולם שלכם אינו מצוי באותה רשימה.

מומלץ מאוד לא להתבייש ולבקש מנציג האולם כי יציג בפניכם היתר בנייה או היתר שימוש וכן רישיון עסק ופוליסת ביטוח בתוקף, הן למועד הצגתם והן למועד בו עתיד להתקיים האירוע.

 

לעניין האופן שבו יש לאבטח את התשלום בעבור האירוע הנכם מוזמנים להיכנס למאמר "צרכנות נבונה" המצוי באתר ולנהוג על פי הכללים הנוגעים ל"שיק עתידי".

והכי חשוב כמובן, שיהיה במזל טוב!

 

האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום. בכל מקרה, השימוש באמור במאמר זה אינו יוצר יחסי עו"ד לקוח בדרך כלשהי, ועו"ד ניב בדריאן אינו אחראי בשום צורה ואופן לתוצאות השימוש במידע המובא באתר זה, כל עוד השימוש במידע נעשה שלא באמצעותו.

המאמר נכתב בידי ניב בדריאן , עורך דין בנהריה והסביבה

צרכנות נבונה

בעקבות המקרה האחרון בו רשת חנויות התינוקות "ד"ר בייבי" הותירה כ-60 משפחות אשר רכשו ושילמו עבור חבילת לידה מבעוד מועד ללא המוצרים וכן בעקבות מקרים נוספים שקרו בעבר, בין היתר חברת "מטבחי טופז" אשר נכנסה להליכי פירוק והותירה לקוחות רבים אשר שילמו עשרות אלפי שקלים אל מול שוקת שבורה, חשוב להבין את העקרונות החוקיים ואת האפשרויות שבידיכם, הלקוחות, להימנע ממצבים אלו.

כאשר אתם מתקשרים עם ספקי שירות ומוצרים למיניהם, קל וחומר כאשר מדובר ברכישות בסכומים משמעותיים (רכישה בטרם לידת תינוק, ריהוט, מטבח, מוצרי חשמל וכיוצא בזה), לעולם אל תשלמו מראש בטרם קיבלתם את מלוא הסחורה לידיכם.

אין להסתפק במוניטין, הבטחות, המלצות או סתם "לסמוך" על אותו אדם או חברה אשר מוכרת לכם את המוצר. כפי שנוכחנו לדעת, גם חברות גדולות אשר לכאורה הינן איתנות ועמידות מגיעות לחדלות פירעון חדשות לבקרים, מה שמותיר אותנו, הלקוחות הקטנים, חסרי ישע.

אז כיצד נוכל למנוע מצב בו נשלם ממיטב כספנו ובסופו של יום לא נקבל לידינו את הסחורה שבעבורה שילמנו?

  1. רכישה בתשלומים באמצעות כרטיס אשראי

money-256319_640אפשרות אחת העומדת בפניכם הינה רכישת המוצרים באמצעות פריסת תשלומים (רבה ככל הניתן) בכרטיס האשראי שלכם.
כאשר אתם מבצעים פריסת תשלומים באמצעות כרטיס האשראי, במועד הרכישה מלוא כספכם נותר בידיכם ואתם עתידים לשלמו בתשלומים המועברים באמצעות חברת האשראי לבית העסק.
מצב דברים זה מאפשר לכם לפנות לחברת האשראי ככל והמוצרים לא סופקו לכם ולבטל את העסקה מיד עם חלוף המועד בו הובטח לכם כי המוצרים ו/או השירות יסופקו.

לצורך הדוגמא, לו לקוחות ד"ר בייבי היו רוכשים מוצרים בשווי עשרת אלפים ₪, אשר הובטח להם כי יסופקו בתוך שלושים יום ממועד הרכישה באמצעות עשרה תשלומים בכרטיס האשראי בסך אלף ₪ כל אחד, מיד לאחר שהיה מתגלה להם כי חלף מועד האספקה והסחורה לא סופקה להם הייתה עומדת בפניהם האפשרות לפנות לחברת האשראי ולהורות על ביטול המשך התשלום לבית העסק ובכך להגן על כספם.
במצב הנתון, הנזק שהיה נגרם בפועל לאותם לקוחות היה עומד "רק" על אלף ₪ ולא על עשרת אלפים ₪, אשר לו הם היו משלמים אותם במלואם ומראש היו יורדים לטמיון.

  1. רכישה באמצעות שיק

checkbook-688352_640אפשרות נוספת לרכישת מוצרים אשר מועד אספקתם איננו מידי הינה הפקדת שיק עתידי, המכונה "שיק דחוי", בידי ספק השירות או המוצרים במועד הרכישה. השימוש בשיק ייתן בידי הספק בטוחה אשר יוכל לממש ככל שלא תשלמו את חובכם, בעוד בידיכם תיוותר האפשרות לבטל את הוראת התשלום אשר ניתנה לבנק הנמשך (הבנק שלכם) ככל שהסחורה לא תסופק ובכך להגן על כספכם.

חשוב לציין כי על מנת שתוכלו לזכות להגנה ולבטל את השיק בסופו של יום ככל שתידרשו לכך, יש לשים דגש על מספר פרטים:

חובה לוודא כי השיק אשר מסרתם לבית העסק הינו שיק "למוטב בלבד" (המילים למוטב בלבד כתובות בגוף השיק בין שני קווים מקבילים מעל ומתחת לכיתוב מה שמכונה "קרוס").

שימו לב – שיק אשר איננו שיק "למוטב בלבד" למעשה אינו מגן עליכם מאחר וספק השירות יוכל להסב את אותו שיק לצדדים שלישיים מבעוד מועד ולקבל בגינו תמורה מאחר ולא הגבלתם את סחירות השיק. במצב זה לאותם צדדים שלישיים אשר יבקשו לפרוע את השיק עם מועד פירעונו תהיה זכות לפנות אליכם ולדרוש את ביצוע השיק, ללא כל קשר לכך שלא סופקה לכם הסחורה.

חובה למלא בשורת "לפקודת" את שמו המלא של ספק השירות, לרבות מספר עוסק/ תעודת זהות.
אל תסתפקו באמרות כגון "אני כבר אשים חותמת" או "תשאירו לי למלא את זה" וכיוצא בזה. שיק אשר שורת הפקודה נשארת בו ריקה הינו למעשה שיק שאיננו למוטב בלבד לכל דבר ועניין, שכן מקבל השיק יוכל למלא שמו של כל מוטב אחר, מה שיעמיד את אותו מוטב במצב בו הוא זכאי לדרוש מכם את ביצועו של השיק.

חובה לוודא כי מועד הפירעון של השיק הינו לכל הפחות כשלושה ימים לאחר מועד האספקה אשר הובטח לכם, וזאת על מנת להותיר בידיכם את הזמן הנדרש על מנת לפנות אל הבנק הנמשך (הבנק שלכם) ולהורות לו על ביטול הוראת תשלום השיק ככל שתידרשו לכך, מה שימנע העברת כספים מחשבונכם לספק השירות.

אז זכרו, שמרו על כספכם ואל תהיו שאננים. אם בכל זאת נקלעתם למצב בו שילמתם עבור סחורה אשר לא סופקה לכם, פנו לייעוץ משפטי בכדי שתוכלו להשיב חזרה את כספכם במהרה ובבטחה.

האמור מובא כשירות לציבור ואינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום

 

המאמר נכתב בידי ניב בדריאן , עורך דין בנהריה והסביבה