s

Tag Archives: עורך דין בעכו

נפגעתם בתאונת עבודה? זה מה שעליכם לעשות

במידה ולא עלינו, עברתם תאונת עבודה, חשוב מאוד לבצע את שלבי הפעולה הראשוניים בצורה נכונה ונבונה אשר תחסוך לכם כסף וצרות רבות בהמשך.

מיד לאחר שקרתה התאונה רצוי לפעול על פי מס' כללים מנחים:

א.      להזמין/לנסוע לקבל טיפול רפואי סמוך למועד קרות התאונה.

ב.      במידה והיו עדים לתאונה לרשום את שמם, מספרי ת.ז וטלפונים.

ג.        לנסות ולתעד את מקום האירוע/החפץ הפוגע.

ד.      לדווח למעסיק באופן מידי ולהחתימו על טופס בל250 או לחילופין למלא טופס בל283 במקרה והנפגע הוא עצמאי.

 

שימו לב! מה שתכתבו בטפסים הראשוניים שתמלאו ו/או הפרטים הראשוניים שתיתנו בבית החולים וירשמו יחייבו אתכם בהמשך והם מאוד מאוד חשובים. כל שינוי גירסא שתעשו בהמשך, אפילו שעות בודדות לאחר מכן, עשוי להוות הסיבה שבגללה בסופו של יום לא תזכו לתגמול כלשהו.

ישנה חשיבות רבה לאופן ניסוח הטפסים ותיאור מקרה התאונה בפני הרופאים ו/או במסגרת הטפסים הראשוניים שכן נציגי הביטוח הלאומי ו/או חברות הביטוח השונות יחפשו את הסתירות שבין הגירסאות שנמסרו וימסרו בעתיד ובמידה וימצאו שכאלה הדבר צפוי להערים עליכם קשיים רבים בעתיד.

לאחר שסיימתם לקבל טיפול רפואי ראשוני בבית החולים והוחלט על שחרורכם להמשך מעקב בקופת החולים, עליכם לבקש מהרופא אישור רפואי בעבור ימי מנוחה הנקרא אישור "ימי אי כושר" ולהמשיך ולחדשו לאורך הזמן בקופת החולים.

שימו לב. ככל שהתאונה תוכר כתאונת עבודה, הביטוח הלאומי ישלם לכם 75% משכרכם עד למכסה של 91 יום ממועד התאונה בגין ימי "אי כושר" שתקבלו מהרופא המטפל, וזאת מבלי לפגוע בימי המחלה הצבורים אצל המעסיק.

בכדי לקבל את הפיצוי בעבור ימי אי הכושר, עליכם למלא טופס תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה הנקרא בל211.

לטופס ההודעה על פגיעה בעבודה משמעות אדירה שכן זהו הטופס במסגרתו הביטוח הלאומי מחליט באם לקבל/לא לקבל את גרסתכם או את טענתכם ולאשר או לא לאשר כי המקרה אשר ארע לכם מהווה תאונת עבודה, ולכן חשוב מאוד להיעזר בעורך דין ביטוח לאומי העוסק בתחום ויודע לנסח את הטפסים באופן הנדרש כבר בשלב זה.

במידה והביטוח הלאומי מסיבה כלשהי אינו מכיר במקרה שארע לכם כתאונת עבודה, באפשרותכם לערער לבית הדין לעבודה על ההחלטה בתוך שנה מיום קבלת החלטת הביטוח הלאומי.

במידה והאירוע הוכר כתאונת עבודה (בין אם על ידי הביטוח הלאומי ובין אם על ידי בית הדין לעבודה במסגרת ערעור) ונותרה לכם נכות כלשהי בעקבות תאונת העבודה, מעבר לפיצוי על ימי אי הכושר אותו תקבלו כאמור, תעמוד לרשותכם האפשרות להגיש תביעה לקביעת אחוזי נכות באמצעות טופס תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה הנקרא גם בל200.

לאחר שתמלאו את הטופס ותגישו אותו לביטוח הלאומי תוזמנו לוועדה רפואית אשר תבחן את מצבכם ובהתאם תקבע לכם אחוזי נכות.

על המשמעות הקריטית של הכרה בתאונה כתאונת עבודה ועל אופן חישוב אחוזי הנכות במסגרת תאונת עבודה אל מול נכות כללית אעמוד במסגרת המאמר הבא שיפורסם בנושא.

 

למידע נוסף ניתן ליצור קשר עם עו"ד ניב בדריאן, עורך דין ביטוח לאומי, בעמוד יצירת קשר באתר, או בטלפון 077-7004089.

האמור מובא כשירות לציבור ואינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.

תאונות עבודה - חלק 1

לפני שאפרט כיצד יש להתנהל לאחר אירוע תאונתי שקרה במקום העבודה, ראשית חשוב להבין מה היא למעשה תאונת עבודה.

על פי חוק הביטוח הלאומי, תאונת עבודה מוגדרת כ: "תאונה שארעה תוך כדי ועקב עבודתו של הנפגע אצל מעבידו או מטעמו".

עם השנים, פסיקת בית הדין לעבודה הרחיבה מאוד את הגדרתו של סעיף זה. כך בין היתר במהלך השנים הוכרה כתאונת עבודה פציעה שנגרמה מקפיצה ממקפצה לבריכה במהלך נופש שארגן המעסיק, מחלות שונות שהתפתחו עם השנים, התקפי לב, שבץ מוחי ועוד.

אז מה היא בעצם תאונת עבודה? אנשים רבים מאמינים בכל מיני מיתוסים בכל הנוגע לתאונות עבודה ולעיתים בעקבות זאת אינם ממצים את זכויותיהם אל מול הביטוח הלאומי ומפסידים כספים שמגיעים להם.

ראשית נפריך מספר מיתוסים שגויים:

מיתוס 1: כל פגיעה שקרתה במקום העבודה היא תאונת עבודה.

לא! יתכנו בהחלט פגיעות שקרו במקום העבודה, אשר נגרמו בזמן עבודתו של הנפגע אצל המעביד ולא יוכרו בהכרח כתאונת עבודה.

לדוגמא: מצב בו אדם מותקף על רקע אישי שאינו קשור במקום עבודתו במהלך עבודתו אינה מהווה תאונת עבודה בהכרח.

מיתוס 2: כל פגיעה שאינה במקום העבודה איננה תאונת עבודה.

לא! בהחלט יתכנו מקרים בהם פגיעה שהתרחשה מחוץ למקום העבודה תהווה אף היא תאונת עבודה.

לדוגמא: אדם אשר נקלע לאירוע חריג כלשהו שהביאו לכדי סערת רגשות במקום העבודה, חזר לביתו בסוף יום העבודה ובמהלך הלילה לקה בליבו יתכן מאוד כי יוכר כפגיעה בעבודה.

מיתוס 3: הכרה בפגיעה בעבודה "תדפוק" את המעביד / החברים לעבודה.

לא! המעסיקים שלכם ואתם (או המעסיק עבור עצמו במקרה של עצמאים) משלמים מידי חודש אלפי שקלים לביטוח הלאומי. תשלומים אלו נועדו בכדי להוות "ביטוח" בדיוק למצבים אלו. הכרה בתאונה כתאונת עבודה אינה פוגעת באופן מעשי במעביד ו/או בעובדים נוספים, למעט מקרים חריגים מאוד.

מיתוס 4: רק שכירים יכולים להיות מוכרים כנפגעי עבודה.

לא! בכל הנוגע לנושא תאונות עבודה, בניגוד לנושאים אחרים (ימי מחלה, חופשה, אבטלה וכו') אין שום הבדל בין עצמאי לבין שכיר! גם עצמאי, עם הגשת הטופס המתאים לביטוח הלאומי, בהחלט יכול להיות מוכר כנפגע עבודה ולקבל פיצוי.

מיתוס 5: פציעות שנגרמו עם השנים שלא כתוצאה מאירוע תאונתי נקודתי אינן תאונות עבודה.

לא! בתי הדין לעבודה הכירו עוד לפני שנים רבות בתאוריה שנקראת "מיקרוטראומה" לפיה גם במצבים שבהם לא קרה מקרה תאונתי נקודתי, אדם אשר ביצע פעולות חוזרות ונשנות משך שנים רבות שהביאו לנזק גופני בסופו של יום עשוי להיות מוכר כנפגע עבודה.

 

בכל מקרה, אם עברתם אירוע תאונתי כלשהו, במקום העבודה או מחוצה לו, מומלץ מאוד להיוועץ עם עורך דין לנזיקין המתמחה בתאונות עבודה על מנת למצות את מלוא זכויותיכם.

לפעמים קבלת ייעוץ מעורך דין שמתמחה בתאונות עבודה עשוי להיות לא פחות מדרמטי בעבורכם, שכן לעיתים גם אירועים שאינם נראים לנו כתאונות עבודה עשויים להיות מוכרים כתאונת עבודה.

המשמעות היא לא פחות מדרמטית במקרים מסויימים, כפי שאבהיר במאמר הבא היעסוק בהבדל שבין נכות כתוצאה מתאונת עבודה לבין נכות במסגרת מסלול של נכות כללית.

האמור מובא כשירות לציבור ואינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.

נכתב ע"י ניב בדריאן, עורך דין בנהריה המספק שירות כלל ארצי.

המדריך לנפגע בתאונת דרכים – חלק 2

בהמשך לחלק 1, להלן יפורטו השלבים הראשוניים שיש לנקוט מיד לאחר אירוע תאונת דרכים בכדי לעזור לעצמכם למצות את מלוא זכויותיכם.

חשוב להדגיש כי מדובר בהוראות כלליות בלבד, ובכל מקרה בו חס וחלילה אדם מעורב בתאונת דרכים מומלץ לפנות בהקדם לעורך דין העוסק בנזקי גוף ותאונות דרכים על מנת לקבל הנחיות ולפעול בצורה נכונה.

 

שלב ראשון – צילום זירת האירוע וקבלת פרטי הנהגים המעורבים ועדים

ראשית יש לרשום את כל פרטי הנהגים המעורבים וכן כל מי שהיה בסמוך למקום התאונה וראה אותה (שם מלא, טלפון, תעודת זהות, מספר רכב, סוג רכב, חברת ביטוח, סוכן ביטוח).

לאחר מכן מומלץ לצלם את זירת האירוע בכמה שיותר זוויות.

 

שלב שני – קבלת טיפול רפואי מיידי

כאשר עוברים תאונת דרכים, מסיבות פיזיולוגיות, לעיתים גופינו לא מרגיש בין רגע את הכאבים והזעזוע שספג בעקבות התאונה, אף אם מדובר בפגיעות חמורות ביותר.

לעיתים קרובות אנשים עושים טעות ולא פונים באופן מידי לטיפול רפואי אלא חוזרים לביתם ורק לאחר מספר שעות, או לעיתים אף מספר ימים, לאחר שהם חשים בכאבים, מגיעים לקבל טיפול רפואי.

ככל שלא תפנו לקבל טיפול רפואי ראשוני אשר יאבחן את הנזק שנגרם לכן כתוצאה מתאונת הדרכים עשוי הדבר להקשות מאוד על תביעתכם שכן למעשה לאור הזמן שחלף ממועד התאונה ועד לדיווח חברת הביטוח תטען כי לא ניתן לקבוע שהנזק שנגרם לכן אכן נגרם כתוצאה מתאונת הדרכים או שמא הוא נגרם מסיבות אחרות שקרו לאחר תאונת הדרכים.

לכן, מיד לאחר תאונת דרכים פנו באופן מידי לטיפול רפואי בבית החולים (אם הגיע אמבולנס למקום מומלץ מאוד להתפנות על ידי האמבולנס) על מנת להיבדק ולקבל טיפול רפואי ראשוני.

 

שלב שלישי – בית החולים

חשוב מאוד לציין בבית החולים את הסיבה שבגללה הגעתם (תאונת דרכים) וכן לציין במידה והתאונה קרתה בדרככם לעבודה או בחזרה מהעבודה (על משמעות זו אעמוד במסגרת מאמר נפרד בהמשך).

מעבר לכך, חשוב מאוד לתאר בפני הרופאים לפרטי פרטים בדיוק אילו כאבים ותחושות אתם חווים, שכן השמטה של פרטים אלו עשויה בהמשך לעמוד לכם לרועץ במידה ותאובחנו כסובלים מבעיה מסוימת אשר תסמיניה לא קיבלו ביטוי ראוי במסגרת הדו"ח הרפואי הראשוני.

שימו לב, רופאים רבים נוטים "להשמיט" פרטים מהסיפור או מתיאור הכאבים והתחושות ולכן בטרם עזיבתכם את בית החולים חשוב מאוד לבדוק את הרשומה הרפואית ולבדוק שתלונותיכם ותיאור התאונה נרשמו במדויק כפי שתיארתם אותן. ככל שהדבר לא נעשה כראוי, הסבו את תשומת ליבו של הרופא ובקשו לתקן את הרישום עוד בטרם עזיבתכם את שטח בית החולים.

 

שלב רביעי – קבלת אישור משטרה

לאחר ששוחררתם מבית החולים עליכם להגיע לאחת מתחנות משטרת התנועה של משטרת ישראל על מנת לדווח על אירוע תאונת הדרכים. קיימת חובה לקבל אישור משטרה לאירוע שכן לולא אישר זה לא תעמוד באפשרותכם הזכות לקבל פיצוי מחברת הביטוח.

חשוב מאוד לוודא כי הפרטים עליהם אתם מדווחים זהים לפרטים אשר דווחו על ידכם בבית החולים על מנת שלא ימצאו סתירות בין הגרסאות עליהן דיווחתם.

אישור המשטרה ישלח לידכם תוך מס' ימים או שבועות באמצעות הדואר או באופן אחר.

 

שלב חמישי – המשך מעקב וקבלת טיפול רפואי בקופת החולים

חברת הביטוח המבטחת את רכבכם מכסה את אובדן השתכרותכם כתוצאה מאובדן כושר עבודתכם. משכך, חשוב כי כל יום בו אתם נמצאים במנוחה בבית יגובה באישור מחלה רפואי מטעם רופא המשפחה או רופא מומחה אליו תשלחו להיבדק.

מעבר לכך, חשוב כי בתקופת המחלה כל תלונותיכם ירשמו ברשומות הרפואיות ועל כן וודאו כי דבריכם נרשמים על ידי הרופאים המטפלים ומצבכם הרפואי מתועד באופן ראוי.

בנוסף לכך, חשוב מאוד לשתף פעולה עם המלצות הרופאים בין אם באמצעות רכישת תרופות המרשם אשר הונפקו לכם, הגעה לטיפולי פיזיותרפיה או כל טיפול אחר אליו תשלחו ועוד.

 

שלב שישי – שמירת מסמכים מקוריים

הכינו לכם תיקייה ובה שמרו מכל משמר את כל הקבלות המקוריות בעבור כספים שהוצאתם (נסיעות לטיפולים רפואיים, חניות בבתי החולים, רכישת תרופות, תשלום עבור שירותים רפואיים, תשלום למגן דוד אדום, תשלום בעבור עזרת צד שלישי שנזקקתם לה בעקבות התאונה וכיוצא בזה).

כמו כן שמרו באותה תיקייה את מלוא הדוחות והנתונים הרפואיים המקוריים (אישורי המחלה, צילומים ובדיקות שנערכו, מרשמי תרופות, הפניות, דו"ח חדר המיון וכיוצא בזה)

 

חשוב מאוד – לא להתנהל לבדכם אל מול חברת הביטוח!

למעשה ההמלצה הכי חשובה היא לפנות לעורך דין המתמחה בתאונות דרכים כבר בשלב הראשוני, מיד לאחר קרות התאונה, שכן כל מקרה הינו לגופו וחשוב לקבל הדרכה מקצועית כל שלב ושלב.

יחד עם זאת, גם אם טרם פניתם לעורך דין העוסק בתחום חשוב לא לשוחח עם שום חוקר או נציג מטעם חברת הביטוח ולא לחתום על שום מסמך בטרם היוועצות עם עורך דין הבקיא בתחום אשר ידע להכווין אתכם כראוי.

חברות הביטוח משלמות עשרות אלפי שקלים לחוקרים מטעמם בניסיון למזער את נזקיהן באמצעות מידע שאותו חוקר ינסה לדלות מכם על מנת להכשילכם ולכן חשוב מאוד להיות ערים לכך ולא לסייע להם לעשות זאת.

 

האמור מובא כשירות לציבור ואינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום

המאמר נכתב בידי ניב בדריאן , עורך דין בנהריה והסביבה